#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב. 1 ישראל וגוי שקבלו שדה בשותפות האם יכול הישראל לומר לגוי טול אתה את שבת ואני כנגדו יום אחר (פרט!)?<p dir=""rtl"">[האם יכול לומר לו קח את&nbsp;&nbsp;את שני הערלה ואני שלוש שנים אח&quot;כ?]</p>"	"לא יאמר לו טול חלקך בשבת ואני בחול וכן אם באו לחשבון אסור, בסתמא (שלא הזכיר לו מפורש שבת) לא נפשט, אם התנו בתחילה מותר.<p dir=""rtl"">[בשני ערלה ודאי מותר.]</p>"	עבודה זרה כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 כיצד תתישב משנתנו שאסרה להעמיד בהמה בפודקאות של גוים מפני שחשודים על הרביעה למה ששנינו בבריתא דלוקחים מהם בהמה לקרבן ולא חישינן לרובע ונרבע (מוקצה ונעבד) (3)?	"לרובע ונרבע - בשם רב אמרו שכל מה שחששו זה בבהמה של ישראל אבל בשלו אין לחוש, דנכרי זכר בנקבות חס על בהמתו שלא תעקר, ר' יוחנן (כד:) אומר שרק עד ג' שנים נעקרת ולוקחים אבל יותר מג' יש לחוש לרביעה, ובזכרים חש לכחש בשר, גויה נקבה אינה מרביע אותם עליה כיון דמיגריה בה מפחדת.<p dir=""rtl"">רבינא אמר לכתחילה חוששים, אבל אין לאסור בדיעבד [אין להביא ראיה מדהתירו אשה שנחשבה ע&quot;י ממון אפ' שאסרינן להתייחד דאיכא למימר שלא רוצה להפסיד כספו כמו שמצינו בסיפא שע&quot;י נפשות אסורה לבעלה דחשינן שנבעלה].</p><p dir=""rtl"">רבי פדת אומר שה&quot;נ זה כתנאי ור&quot;א שאסר ליקח פרה מהגוי חשש לרביעה ורבנן שהתירו לא חששו.</p><p dir=""rtl"">[למוקצה ונעבד אין לחוש שאם היה עובדו לא היה מוכרו.]</p>"	עבודה זרה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 2 האם מותר להביא בהמה לרועה גוי וליקח ממנו בהמה ומדוע?	אסור לישראל למסור לרועה בהמה כיון שחושש שתעקר או יכחש בשרה רובעה, ובכל זאת מותר לקחת מהרועה בהמה שקיבל מגוים שחושש להפסד שכרו ואינו רובעה, מה שאין כן מישראל דלא ידעינן בהו לא מרתתי.	עבודה זרה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 3 מדוע אין מעמידים בהמה נקבה אצל גויה נקבה?	מפני שהגוים מצוים אצל נשי חבריהם ופעמים אינו מוצאה ורובע את בהמתה, ואב&quot;א אפ' מוצאה חביבה להם בהמתם של ישראל יותר מנשותיהם דבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן והגוים שלא עמדו לא פסקה זוהמתן.	עבודה זרה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 4 האם מעמידים עופות אצל גוים?	אף בעופות חישינן לרביעה ואין מעמידים דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי חנינא אני ראיתי עובד כוכבים שלקח אווז מן השוק רבעה חנקה צלאה ואכלה, וא&quot;ר ירמיה מדיפתי אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה רבעה צלאה ואכלה.	עבודה זרה כב:		
